המכון לרפורמות מבניות עוסק באי שוויון בהכנסות מעבודה ומעושר. עושר יכול להצטבר מהון פיננסי וגם מהון של נכסי דיור. אנו בוחנים כיצד אלו משפיעים על אי שוויון כלכלי- חברתי בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.
במחקר זה אנו בוחנות האם אי השוויון בעושר בישראל התרחב או הצטמצם בעשור האחרון. בכך, הוא מהווה מחקר המשך למחקר קודם של המכון, שבחן את פערי העושר בישראל. 1מחקר זה ייחודי בחקר אי השוויון הכלכלי בישראל, מכיוון שרב המחקרים הקודמים מתמקדים באי שוויון בהכנסות מעבודה ולא בעושר (מנכסי דיור או מנכסים פיננסים).
לכבוד יום האישה גל ליפשיץ ושגית וד"ר שגית אזארי-ויזל ערכו מחקר על אי שוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה. הממצא העיקרי שמצאו הוא כי: למרות שבמרוץ השנים מעמדן של נשים השתפר, עדיין נותרו פערים כלכליים וחברתיים בין נשים לגברים בכלל, ובפרט בשוק העבודה. פערי השכר קיימים, הן בשכר החודשי והן בשכר שעתי.
נייר עמדה זה בוחן את הנגישות למרחב מוגן בישראל. התמונה העולה מניתוח נתוני הלמ"ס מדאיגה ומציגה כי לפערים כלכליים ישנה השפעה מכרעת על הנגישות למרחב מוגן. בעוד שלרבע (26%) ממשקי הבית בעשירון התחתון ישנה נגישות מיידית למרחב מוגן, לשני שליש (59%) ממשקי הבית בעשירון העליון ישנה נגישות מיידית למרחב מוגן
מצגת זו עוסקת בבעיות של הקפיטליזם הנוכחי, עליית העושר החדש והחישיבות של ההון האנושי והטכנולוגי
כיצד יומן חשבונות מבוזר (Decentralized Ledger Technologies- DLTs) מאתגר מונופולים ריכוזיים בשוק
החל מ 1995קבוצת חוקרים מהבנק העולמי מפרסמים מידי כמה שנים דו"ח בנושא "עושר האומות" ” “The wealth of the Nationגודלו אפיונו והמשמעות שלו. הדוח מצביע על חשיבות המדידה של העושר כאינדיקטור משלים לתוצר המקומי, במדידת היציבות והחוזקה הכלכלית של מדינות. העושר נמדד באמצעות ההון הפיזי, הון משאבי הטבע והון בלתי מוחשי שברובו הון אנושי.
רוב המחקר לגבי אי שוויון מתרכז באי השוויון בהכנסות, מכיוון שזהו הנתון שלגביו קיים המידע הרב ביותר. עם זאת, דווקא למדידת האי שוויון בצריכה יש חשיבות תיאורטית ופוליטית רבה.
מבחינת מדד המחירים לצרכן על פי סלי תצרוכת של עשירוני הכנסה עולה כי ישנו קשר הפוך בין הכנסה לאינפלציה עבור משקי הבית. כלומר, ככל שמשק הבית נמצא נמוך יותר בעשירוני ההכנסה כך מדד המחירים עבור אותו משק בית גבוה יות
